Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ג'נדלין’

לנסות להסביר מהי התמקדות זה כמו לנסות לתפוס מים עם הידיים. ההסבר הרגיל לא "תופס" משום שהתמקדות היא כניסה לממד אחר – ממד שמצד אחד מוכר לכל אדם, ומצד שני הייחודיות והחד הפעמיות שלו קשים לתפיסה מילולית.  התמקדות היא כניסה לעולם תחושתי שמקיים בתוכו לוגיקה פנימית בעלת ערך ומשמעות. משמעות זו רלוונטית לאדם היחיד שמתמקד ומגלה בתוך תחושותיו את משמעות תנועת החיים שלו, אך מה שמעניין את שתינו הוא האופן שבו התמקדות עוזרת "לפענח מבפנים" שדות תוכן.

נחזור לדוגמא של הניסיון לתפוס מים בידיים, וננסה להסיק ממנה משהו בנוגע לאיכויות של התמקדות:

אפשרות ראשונה: תסכול ומאמץ   הניסיון לתפוס את המים ולאחוז בהם יעשה עם הזמן יותר ויותר מתסכל. כשהידיים נתונות בתוך המים הם נדמים לגמרי מוחשיים, ניתנים לאחיזה. אך התנועה הפשוטה של סגירת כף היד על המים מותירה את המים בחוץ. מה שעובד היטב במקרה של אובייקט מוצק לא מצליח במקרה הזה.   הניסיון החוזר לעשות את אותה פעולה (לסגור ולתפוס) יביא עם הזמן לתחושה של מאמץ מיותר. יתכן שהאדם שמנסה לעשות זאת יגיד ש"אין דבר כזה מים" (כיוון שעבורו דבר קיים הוא רק דבר שניתן לתפוס אותו ולאחוז בו בידיו).

ניסיון זה משול לרצון להסביר במלים התמקדות, כלומר,  לנסות לתאר את חויית   התמקדות במלים לינאריות שמגיעות ממה שיוגי'ן ג'נדלין, מגלה ההתמקדות מכנה "מודל היחידות" (המודל של השפה והתרבות שלנו, שמניח כל דבר בתוך הקופסה הנכונה).

האפשרות השנייה: להיכנס לתוך המים עם כל הגוף.      במצב הזה הגוף כולו יהיה במים וישתנה. המים יורגשו כ"סביבה", כמשהו שנמצא סביבי ואני בתוכו. האדם שבתוך המים לא יכחיש את קיומם, אך גם לא יוכל לתפוס אותם. הם יהיו הסביבה המקיפה אותו. אם סביבה זו תהיה סוערת הוא עלול לטבוע. לאורך זמן, הגוף לא ירצה להישאר שם (אנחנו לא דגים…). והאדם יצא. כך, המים יהיו עבור האדם מצב של 0-1 , כלומר אני "בפנים" (אז המים "תופסים" אותי) או "בחוץ" – באפס קשר.

ניסיון זה משול לתיאור של מודטים או אנשים שנכנסים להרפיה עמוקה. הם אכן "בתוך המים", אך הם לא נמצאים בקשר עם המים אלא שוקעים בהם. חוויה זו יכולה להיות נפלאה ממש כמו צלילה במים רכים או חוויה קשה (כאשר אנשים נכנסים למצבים דיאסוציאטיבים), כמו לטבוע במים.

האפשרות השלישית: להניח את הידיים בתוך המים מבלי לנסות לתפוס        במצב הזה הידיים יחושו את תנועת המים, את מידת החום של המים ואת קצב הזרימה שלהם. יהיה קשר בין האדם (באמצעות ידיו) לבין המים.   האדם יוכל לתאר את המים שהוא מרגיש, את האיכות שלהם ברגע נתון. הוא יוכל לתפוס את הווית המים, גם אם לא להחזיק אותם בידיו.

אפשרות זו מתארת את ההתמקדות: מצד אחד אנחנו נוגעים במשהו זורם, משהו שהאיכויות שלו ברורות (גם אם הן משתנות), משהו שאנחנו יכולים לתאר באופן חלקי… יכולים להרגיש באופן עמוק שאפילו משנה אותנו. מצד שני אנחנו לא מנסים לתפוס את הזרם וגם לא שוקעים בתוכו. אנחנו נמצאים בקשר שהבסיס שלו תחושתי.

כעת, באמצעות הדוגמא, ננסה לראות מה ההתמקדות מציעה : קודם כל לאדם היחיד ואז לחקר של עולמות תוכן.   מה קורה בהתמקדות ?

כאשר אדם מתמקד הוא עוצם את עיניו, מרגיש את קווי המתאר של גופו, ואז מעביר את תשומת הלב פנימה, אל מרכז הגוף, אל החלל הפנימי שבתוכו. אל המקום הזה המתמקד מפנה שאלה או רעיון.  למשל: מהי התחושה העמוקה שלי ביחס לאדם אהוב?

השלב הבא הוא המתנה. Poase . שהייה וניסיון לחוש מה עולה מבפנים.  ברגע מסוים תשומת הלב מקבלת מעין "איתות פנימי" – יש תחושה חזקה יותר באזור מסוים. למשל, התחושה באזור בית החזה היא של חום בתוך קופסה.

כעת האדם ממתין ומקשיב לתחושה לעומקה. אותו "חום בתוך קופסה" מתחיל לנוע בשתי רמות: ראשית התחושה נעשית ברורה וחזקה יותר, שנית – המשמעות מתבהרת. (למשל – התחושה לגבי האדם האהוב היא חמה אך סגורה באיזה אופן. כאשר אני ממתינה עם המלה "סגורה בקופסה"  מתבהרת תחושה שיש משהו בתוכי ש"סוגר" את החום כלפי אותו אדם בשל פחד… וכן הלאה).

 כמה עובדות על כך:

תחושה מורגשת בעלת משמעות המכונה בהתמקדות felt sense התגלתה בעת מחקר אקדמי שערך מגלה ההתמקדות ומי שפיתח את הפילוסופיה המורחבת שתלווה את הבלוג הזה – פרופ' יוג'ין ג'נדלין. תחושה זו נחקרה במחקרים רבים. במחקר הבסיסי הידוע התברר כי תחושה של שינוי והתקדמות בטיפול פסיכולוגי קשורה ליכולת של המטופל לעמוד בקשר עם ה felt sense.   

בכל התמקדות התחושה המורגשת תהיה שונה: בהתאם לנושא שבחרתי להעמיד במרכז תשומת הלב. התחושה יכולה להתבטא באופן גופני לגמרי או כמערך של דימויים שעולים מתוך הגוף.  שלא כמו בדמיון מודרך, אלה דימויים שהגוף מציף, וניתן להיות איתם בקשר גופני. 

התחושה המורגשת משתנה ככל שמעמיקים את הקשר איתה. היא מחוברת לזרם חיים פנימי ש"יודע את דרכו". כאשר אנו מקשיבים לתחושה היא נפתחת… וכמו "מגלה לנו את כיוון הזרם". 

תחושת הגילוי יכולה להופיע (ולרוב זה גם מה שיקרה) דווקא כאשר אנו משתהים עם תחושות לא פשוטות, עמומות ולא ברורות. תחושת הגילוי מכונה בהתמקדות carrying forward. השינוי הוא גם גופני (!) כלומר יש הקלה גופנית ברורה, כמו נשימה עמוקה שנכנסת פנימה, כאשר הגילוי מתרחש. 

לרוב, אדם שנמצא בהתמקדות (מלווה בהקשבה התמקדותית של אדם אחר) יתקשה מאד להסביר מה בדיוק הוא עבר. הוא לא יצליח "לתפוס במלים את המים"… כלומר לתאר את התחושה בקוהרנטיות. 

חלק מעבודת החיים של ג"נדלין, שתוצג כאן בבלוג, היא לחקור מה בעצם מאפשר לאדם להתמקד? כלומר – איך יתכן שאדם רק פונה אל תחושה פנימית (נוגע בידיו במים…) ועצם המגע והעמקת המגע מאפשרים לו להשתנות, לא רק באופן אינטרפסיכי (פנימי) אלא גם ליצור שינוי בתנועת החיים הקונקרטית שלו.

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

מה הקשר בין תנועת החיים של היחיד לבין תנועת החיים של העולם?

זו השאלה שמרתקת את שתינו. אנחנו חוקרות את האפשרות שמה שאני מגלה בתוכי, בתוך התחושות העמוקות בגופי  – יכול להשפיע על תנועה רחבה יותר בשדה החקר שבו אני עובדת.

אין לנו כל כוונה להישמע מיסטיות או מחוברות לאג'נדה רוחנית זו או אחרת. הרעיון שמוצג קיים בפילוסופיה של יוג'ין ג'נדלין (philosophy of the implicit), שם הוא מכנה זאת  First person science . על פי ג'נדלין,  רעיונות רבי ערך ואף תגליות משמעותיות קיימות ב"גופו" של החוקר (כלומר בתחושה העמוקה שלו). הוא טוען שכאשר אדם נמצא לאורך זמן בשדה עניין מסוים, הוא "מכיל בגופו" מידע עצום שלא זמין עבורו בכלים הרגילים. רק כאשר האדם יפנה פנימה אל ה felt sense  הוא יוכל להתחיל לגלות מידע זה.

 כלומר, אנו מתעניינות במחקר, בגילוי ובפריצות דרך באמצעות נגישות לממד אחר שנמצא בהתמקדות. אנו מתעניינות גם ברעיון שהתמקדות (Focusing) יוצרת חוויה מקושרת – מצב שבו תופעות רחוקות לכאורה מגלות את ההקשרים הפנימיים שבהן. גילוי ההקשרים והיכולת של הגוף לחוות הקשרים אלה באופן אמיתי וחי יכול להוליד תנועה אחרת בעולם. ממש כמו שחווית ההתמקדות של היחיד מולידה תנועה אחרת וזורמת יותר בתוכו.

הרעיון של הבלוג שלפניכם אינו רק פילוסופי אלא יש לו היבטים מעשיים. דנה היא דוקטורנטית לביולוגיה בנוסף להיותה מנחת התמקדות מוסמכת focusing coordinator . דנה עוסקת בחקר סרטן, אך מלווה את המחקר במעבדה במחקר נוסף – בהתמקדות (ובטכניקות מקושרות נוספות כמו קונסטלציה משפחתית). באופן מעשי – דנה מתמקדת על נושא המחקר שלה, על הקשיים שעולים בתהליך העבודה במעבדה, על האינטראקציות עם החוקרים האחרים ועוד. כל התמקדות יוצרת תנועה קדימה לא רק עבור דנה כאדם פרטי, אלא גם עבור דנה כחוקרת בתחום הביולוגיה.

רונה היא מנחת התמקדות מוסמכת,  Focusing coordinator ביליותרפיסטית וחוקרת של תהליכים יצירתיים. בזמן זה היא חוקרת שילוב של תהליך ההתמקדות בכתיבה ובעבודה יצירתית. כל התמקדות עוזרת לרונה לא רק להרגיש טוב יותר עם תהליך הכתיבה אלא גם להניע באופן מעשי את הרעיונות היצירתיים שלה.

בבלוג המשותף נספר את סיפור המחקר האישי שלנו, לצד ניסיון לתאר חלק מהרעיונות הפילוסופיים של ג'נדלין  ושל  חוקרים אחרים על רעיון המקושרות (הרעיון של תופעות נפרדות שקשורות זו לזו באופן לא מוסבר) .

 נשמח אם תתלוו אלינו. רונה ודנה

!

Read Full Post »